מנלה ואח' נ' שפיר מגורים ובניין בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשת הנתבעת להורות על העברת הדיון בתביעה זו לבית משפט השלום הנכבד בנתניה.

אין חולק כי התובעים רכשו מהנתבעת דירת מגורים והתגלעו בין הצדדים מחלוקות בשאלת האיחור במסירה והאחראים לו. התובעים מבקשים לחייב את הנתבעת לשלם להם 33,200 ₪, הסכום המקסימאלי לתביעה בביתה משפט לתביעות קטנות, כפיצוי בגין האיחור במסירה.

הנתבעת אינה חולקת על עצם האיחור אולם לטענתה אין לחייבה בשל כך מחמת נסיבות שלא היתה לה שליטה עליהן, ובפרט התנהלות החברה לפיתוח נתניה, מי נתניה והקבלן המבצע. הנתבעת אף הגישה הודעת צד ג', במסגרת ההליך דנא לאותם גורמים.

בנוסף, אין מחלוקת כי בבית משפט השלום מתנהל הליך נוסף, בתיק 53565-09-13 בין תובעים אחרים (שכניהם של התובעים כאן) לבין הנתבעת ואחרים, בגין אותה עילת תביעה (להלן: "ההליך הנוסף").

התובעים ביקשו להותיר ההליך בבית משפט זה. הם מבקשים לקצר וליעל את ההליך, במיוחד משום שאין מחלוקת בדבר האיחור. התובעים מבקשים לנהל הליך במקום שבו הצדדים אינם מיוצגים, על מנת להמנע מתשלום הוצאות משפטיות גבוהות, ובהתאם לכך העמידו תביעתם בבית משפט זה, על סכום התביעה המקסימאלי שבסמכות בית המשפט, למרות שנזקיהם גבוהים יותר.

שקלתי את טענותיהם של הצדדים והגעתי למסקנה כי ראוי להורות על העברת הדיון לבית משפט השלום, ואף ראוי כי הדיון יאוחד עם הדיון בהליך הנוסף. בסופו של יום אני סבורה כי הדבר הוא לטובת התובעים כי היו מיוצגים בידי עו"ד בהליך זה.

העיון בתביעה ובהגנה מלמד כי יהיה מקום, על מנת לקבוע אם הנתבעת הפרה את סע' 6.10 להסכם בין הצדדים, לשמוע עדויות מפי עדים רבים. חלק מעדים אלה הם עדים מטעם אותם גורמים שהנתבעת מייחסת להם את האחריות לאיחור.

כלומר, לטעמי לא ניתן יהיה להימנע מניהול ישיבות הוכחות רבות ומורכבות. ספק אם יהי בכוחם של התובעים להתמודד עם ניהול ישיבות אלה, ללא ייצוג משפטי. יש להניח, כי הנתבעת אף אם לא תהיה מיוצגת בהליך במישרין, הרי תהיה מלווה בסיוע משפטי מחוץ לכותלי בית המשפט.

אכן, הסוגיות שבמחלוקת הן סוגיות מורכבות, משום שצריך יהיה לקבוע, אם חרף פעולותיהם או מחדליהם של אותם גורמים, יכולה הייתה הנתבעת לקדם את מועד מסירת הדירות, או שלכל הפחות יכולה הייתה לצפות את האיחור ולפעול למניעתו. אלה הן שאלות מורכבות של עובדה ושל משפט, המחייבות ניהול הליך מלא, עם גילוי מסמכים ויש אף בסיוע שאלונים מקדימים.

הליך שכזה אין מקומו בבית המשפט לתביעות קטנות.

בנוסף, יעילות ההליכים בבית המשפט וניצול מיטבי של הזמן השיפוטי שהוא נחלת הציבור כולו, מחייבת את בירור סוגיית האיחור, ביחס לכל התובעים בעניין זה בהליך אחד, תחת פיצולו בין הליכים שונים ובערכאות שונות.

כוונת המחוקק היתה כי הליכים בבית המשפט לתביעות קטנות יהיו הליכים בסוגיות פשוטות יחסית, שאינן מחייבות בירור עובדתי מורכב וזמן רב, תוך ששני הצדדים אינם מיוצגים (מהותית) וההליך קצר מהיר ויעיל. לא בכדי נקבע בסע' 60(ב) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984:

" (ב)בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט

שלום או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון

בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה

בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות".

לדידי, לנוכח כל האמור לעיל, הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות אינו מתאים לתביעה זו.

על כן, אני מורה על העברת הדיון בתביעה לבית משפט השלום הנכבד בנתניה, כפוף לתשלום הפרש האגרה בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו. התובעים יפעלו לתיקון התביעה על פי הוראות שיינתנו ע"י כב' בית משפט השלום.

בשלב זה, נוכח העברת הדיון כאמור, אני מורה על מחיקת ההודעה לצד שלישי. בבית משפט השלום ונוכח סכום התביעה, יתנהל דיון מהיר, שבמסגרתו אין לנתבעת זכות קנויה להגיש הודעת צד ג'